<h1>ארחות חיים הלכ' עבודה זרה סימן י"ד</h1>
<h2>דף ו:</h2>
אסור לשלוח דורון לגוי ביום אידו אלא א"כ נודע לו שאינו מודה בע"ז ואינו עובדה. וכן גוי ששלח דורון לישראל ביום אידו לא יקבלנו ואם חושש לאיבה נוטל בפניו ואינו נהנה בו עד שיודע לו שזה הגוי אינו עובד ע"ז ואינו מודה בה עכ"ל.
<h2>דף מט:</h2>
כתב הרשב"א ז"ל ועל אילני סרק שנוטעין בפתחי ע"ז מותר לישב בצלן ואין בהם משום נויי ע"ז אלא נראה שיש בחוקי ע"ז שלהן לעבדה באותן אילנות ונטיעתן זו היא תקרובתן ותקרובת בזה אינו נאסר דאינו כעין פנים הלכך עכשו שהוא ברי שאין עובדין לאילן מותר דעיקר כונתם משום תקרובת היא והילכך שרי עכ"ל.
<h2>דף סד:</h2>
אסור לשלוח דורון לגוי ביום אידו אלא א"כ נודע לו שאינו מודה בע"ז ואינו עובדה. וכן גוי ששלח דורון לישראל ביום אידו לא יקבלנו ואם חושש לאיבה נוטל בפניו ואינו נהנה בו עד שיודע לו שזה הגוי אינו עובד ע"ז ואינו מודה בה עכ"ל.
כתב הרמנ"ע על מה שנוהגין גויות [בעת] [ש]בשר אסורה [לקבץ נדבות והולכים אצל היהודים לקבץ מהם נדבות בשביל הכו"מ] אסור להרגילה לעולם ושמעתי שרבינו אפרים קורא עליהם וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל. אבל במקומות הרגילים אין לבטל הדבר משום דרכי שלום. כדתניא ומחזיקין ידיהם בשביעית עכ"ל.
